אם אריח נופל ממגדל...
זה כשל נקודתי? או כשל מערכתי?
מאת דניאל שניידר - מהנדס אזרחי MSc
ריבוי כשלים במערכות חיפוי מאריחים קשיחים, נובעים מסיבות שונות, כגון: תכנון לקוי או העדר תכנון, ביצוע לא נכון, חוסר פיקוח, בעיות הנגרמות מהשפעות הסביבה, העדר תחזוקה מתאימה.
לאור הליקויים הרבים, נוצר צורך להכין תקן מוסכם לאבחון, לבדיקות ולטיפול. התקן החדש עדיין מתמהמה עקב חילוקי דעות בין מתכננים לקבלנים והטיוטה הוקפאה. כדי לאבחן את מצבו של חיפוי קיים, יש להבין ולנתח את הגורמים לבליה או לכשל של החיפוי.
הצורך בתקן נועד לקבוע תנאי מינימום לבדיקות חיפויי חוץ שנעשו בשיטות חיפוי שונות, במקרים של חשד לכשלים, ולקבוע עקרונות לתיקון הכשלים.
חיפוי חוץ באריחים קשיחים מתוכנן למשך קיים (אורך חיים) השווה לזה של הבניין(חיי תכן של שלד בטון הוא מעל 50 שנה !). במשך תקופה זו עלולים להתגלות פגמים בחיפוי. הפגמים יכולים להתגלות בתהליך של בדיקה מתוכננת במסגרת תחזוקה תקופתית (ראו תקן 1525 חלק1) , או באקראי כאשר רואים פגמים המעידים על ליקוי או בלייה מואצת במצב החיפוי.
גילוי הפגמים דורש הערכה של מצב החיפוי.
ראו דוגמאות כשלים בהמשך , התייחסות מקצועית אליהם, ואיך לטפל בהם.
שלד הבטון לא מתאים לחוקת הבטון
הכל מתחיל מבראשית. קודם כל לדאוג ששלד הבטון יהיה מתאים לדרישות חוקת הבטון (תקן 466 ). התקן מפרט 11 קריטריונים ( דרגות חשיפה) של סביבה המשפיעים על תכנון שלד הבטון, וזה כתלות בקרבה לים או באגרסיביות של הקרקע. לפי זה התקן מכתיב את התערובת המתאימה ועובי בטון לכיסוי זיון הפלדה. לא יתכן שזיון הפלדה ייגע באריח, בשום תנאי. ראו תמונה כדוגמא שלילית. זו דוגמא קלסית של כשל מערכתי.
תשתית לא מתאימה
יש להזמין בטון תמיד לפי דרישות המתכנן (שאמור להיות צמוד לתקן 466). הדרישות הן: חוזק, סומך הבטון, דרגת חשיפה וגודל מירבי של האגרגאטים. דרישה אחרונה זו אמורה למנוע, ברוב המקרים, סגרגציה, ראו תמונה למעלה, (האגרגאט לא עובר דרך מוטות הזיון). גם ריטוט נכון חשוב ביותר. השאלה הנשאלת: האם זה כשל מערכתי?
בחירה לקויה של האריח
במקרה של חיפוי מאבן טבעית, יש לבחון את תוצאות הבדיקות היטב. אבן טבעית עם ספיגות כוללת גבוהה או ספיגות נימית גבוהה, או שתיהן ביחד מצביע על אבן לא איכותית. במקרים מסוימים יש לבצע בדיקה נוספת, התגבשות במלחים.
הסיכום? יש לפנות למעבדה מאושרת המוסמכת לבצע בדיקות כאלו ולספק לה את הנתונים הבאים: מין האבן, השיטה המוצעת ומיקום הפרוייקט. המעבדה תבצע את הבדיקות לפי דרישות התקן.
מדובר על כשל מערכתי ויש צורך בטיפול דחוף.
מערכת עיגון או הדבקה לא מתאימים
התקנים הקיימים מפרטים את סוג הנירוסטה (פלב”מ) המאושר לשימוש. כדאי לשלוח למעבדה מוסמכת מדגם על מנת לברר מה סוג הנירוסטה בפועל. כדוגמא, נירוסטה 202 אינה מתאימה ונירוסטה 316 מתאימה ביותר. כשל מערכתי שלרוב אין פתרון פשוט חוץ מלהוריד הכל ולהתחיל מהתחלה.
תכנון לקוי של התפרים (רגילים והתפשטות)
התקנים הקיימים לחיפוי, גם של אבן טבעית וגם של אריחי קרמיקה / פורצלן, מפרטים איך לטפל בתפרים (או מישקים): איפה, רוחב, סוג חומר המילוי (גמיש או לא גמיש).
חיפוי באריחי פורצלן או קרמיקה מחייב שימוש במרחקים (SPACER ) בעובי הנדרש. עוד דוגמא של כשל מערכתי.
יש להציג את כל ההיסטוריה של החיפוי, סוג התיקונים ותיעוד על תחזוקה.
קביעת שיטת החיפוי:
פירוט הליקויים (סדיקה, נשירה, ניתוק, התפוררות)
הליקוי משתנה ממוצר למוצר, משיטה לשיטה.
בתקופה האחרונה הליקוי השכיח הנוגע לחיפוי באבן טבעית נובע מבחירת האבן עצמה. האבן לא נבדקת לפי דרישות התקן (חסכון?) ולכן קיימת בעיית בלייה בשטח.
בנוגע לאביזרי קיבוע, רוב השוק התרגל לנירוסטה 316 , ולכן אין כל כך הרבה בעיות בנדון, אם מבצעים את העבודה בצורה מקצועית.
עוד בעיה קשה בנושא חיפוי קיר חוץ, וזה נכון לגבי כל סוג של חיפוי, היא התכנון וביצוע נכון של המישקים, רגילים והתפשטות כאחד.
ובנוסף לאמור לעיל, מצבת כוח האדם מקצועי בארץ איננה יציבה. זה תלוי בהרבה גורמים והמחסור מביא את הקבלנים להיעזר בכוח אדם לא מנוסה באותה מלאכה. זה נכון לגבי חיפוי אבל גם בנושא טיח וריצוף.
תיקונים אפשריים:
אציין כאן רק שני תיקונים:
1.טיפול באבן בתחילת תהליך של בליה
שימוש בסילר (מוצר שקוף במריחה או התזה) מקובל אך לא תמיד משיג תוצאות טובות. ישנם סילרים הנקראים “מחזקים או CONSOLIDANTS ” שכדאי לנסות אותם. “מחזקים” אלו נחלקים לכמה קבוצות:
2. חיזוק קיבוע של האבן לחיפוי
הכללים לחיזוק אבן אל התשתית ממנה הוא מתנתק הם כפי שמפורטים בתקן 2378 חלק 4- חיפוי מאבן טבעית: הדבקה ישירה בשילוב קיבוע מכני.
גם אם אריח אחד נופל- זה כשל מערכתי.
אלא אם כן הוכח אחרי מיפוי שרק חלק מהחיפוי לקוי.
בברכה,
דני שניידר
צוות מיסטר פיקס