Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

חיפוי קירות חוץ - שאלות נפוצות ותשובות

מאת דניאל שניידר - מהנדס אזרחי MSc

ריבוי הכשלים באתרי בנייה, בעיקר בתחום החיפוי, הוא תוצאה מכמה סיבות:
חוסר מודעות על קיום תקן או חוק או תקנה; חוסר ידע בתחום; חוסר בתכנון; ביצוע לא נכון; חוסר פיקוח;

על מנת לשפר את הידע של כולנו בתחום חיפוי קירות חוץ באריחים קשיחים, להלן מספר שאלות נפוצות והתשובות.

האם ניתן לחפות קירות באריחים קשיחים (קרמיקה, פסיפס, אבן טבעית) ללא מישקים?

ממש לא!!! מטרת המישקים בחיפוי היא:
מישק התפשטות מבני;
מישק התפשטות העובר במבנה;
"מישקים גמישים" מחולקים לשני סוגים:

מישק התפשטות ביניים – מישק התפשטות המתוכנן לשחרור מאמצים במערכת החיפוי.
מישק התפשטות הפרדה – מישק המתוכנן לקבל שינויי תזוזות במפגש בין חומרי רקע או חומרי חיפוי שונים, או במישורים שונים.

מישק רגיל ("פוגה") – מישק בין אריח לאריח ולכל היותר, בין שני אריחים ושני אריחים.

איטום גגות מרוצפים

להלן כמה דוגמאות בחיפוי באבן טבעית:
רוחב ועומק מילוי המישקים יהיה כלהלן:
שיטה רטובה לפי ת"י 2378 חלק 2
מישק רגיל: רוחב כ-10 מ"מ או יותר מ- 4 מ"מ באישור מיוחד. עומק מילוי: רוחב המישק כפול 1.5 וגדול מ-10 מ"מ.
מישק התפשטות: רוחב 8 מ"מ לפחות, מרחק בין המישקים כ-3 מ' בין מישקים אופקיים ו- 8 מטר בין מישקים אנכיים. עומק מילוי 50% מרוחב וגדול מ- 5 מ"מ

שיטה יבשה פי ת"י 2378 חלק 3
אין חובה למילוי המישקים. אין להצמיד יותר מ2 אריחים.
מישק בין האבנים, רוחב 6 מ"מ לפחות או 8 מ"מ אם האביזרים נושאים אבל לא גדול מ-25 מ"מ.
עומק מילוי בכוחלה לפחות 13 מ"מ.
עומק מילוי בחומר גמיש לפחות 10 מ"מ.

שיטת הדבקה ישירה בשילוב קיבוע מכאני לפי ת"י 2378 חלק 4
מישק רגיל: רוחב גדול מ-4 מ"מ.
מישק התפשטות: רוחב גדול מ-10 מ"מ.

שיטה של אלמנטים טרומיים או מתועשים לפי ת"י 2378 חלק 5
מישק רגיל: רוחב לא קטן מ-6 מ"מ אבל מותר להצמיד 2 שורות.
מישק גמיש: רוחב 10 מ"מ לפחות.
מישק התפשטות: מרחק עד 4.5 מ' אופקי, 12 מ"מ לפחות.
מישקי ביניים אופקיים, 12 מ"מ לפחות. מרחק ביניהם 4.5 מטר עבור גרניט ו-8 מטר לאבן גיר.

שיטה של קיר כפול לפי ת"י 2378 חלק 6
מישק רגיל: 10 מ"מ בקירוב בכוחלה, עומק גדול מ-10 מ"מ.
מישק התפשטות גמיש: עומק 10 מ"מ לפחות.

 

איך יודעים אילו בדיקות יש לבצע בחיפוי קיר חוץ באבן טבעית?
בדיקת שליפה של אבן מהתשתית כבדיקה בודדת לקבלת היתר בנייה/ טופס 4 לפי דרישות הרשויות, היא לרוב לא רלוונטית לקביעת איכות של החיפוי. אפילו לא קרוב לזה.
להלן דוגמא של בדיקות רלוונטיות של כל שיטה של חיפוי קיר מאבן טבעית, לפי התקן המתאים. בכל שיטה יש לוודא המצאות של כל המישקים (ראו שאלה ראשונה), לפי הדרישות בתקן.

שיטה רטובה לפי ת"י 2378 חלק 2
בדיקת התאמת האבן לפי ת"י 2378 חלק 1, מידות האבן, קוטר הרשת, מספר ווי חיבור, קוטר ווי חיבור, המצאות ומידות הזוויתן, השענת האבן על הזוויתן. ובוודאי סוג הנירוסטה. כמו כן, יש לבדוק את עיגון הרשת לקיר, חיבור הזוויתן לקיר, מישקים רגילים וגמישים, כוח שליפה של העוגן. ובוודאי סוג הנירוסטה.

שיטה יבשה לפי ת"י 2378 חלק 3
בדיקת התאמת האבן לפי ת"י 2378 חלק 1, מידות האבן, מספר עוגנים, המצאות חישובים/תוכניות/מפרט, בדיקה חזותית של האיטום, עובי ומידות האבן. ובוודאי סוג הנירוסטה. בדיקה במעבדה של תסבולת האבן בבדיקת גזירה בין האביזר לאבן.

שיטת הדבקה בשילוב קיבוע מכאני לפי ת"י 2378 חלק 4
בדיקת התאמת האבן לפי ת"י 2378 חלק 1, מידות האבן, זיהוי סוג הדבק, מספר הברגים לקיבוע האבן.

בשונה מהשיטות האחרות, כאן יש חשיבות רבה לבדיקת שליפה (בדיקת הידבקות באתר) של האבן. כמו כן, בדיקת שליפה של העוגן מהרקע (בדיקה באתר) וכוח שליפה של הבורג מהאבן (בדיקת מעבדה). ראו המשך בדיקת הידבקות לפי תקן 2378 חלק 4.
ובוודאי סוג הנירוסטה של הבורג והתאמה, לפי הנחיית היצרן של המיתד ("דיבל"), לאותו בורג. חובה להשתמש באותו סט/יצרן של בורג/מיתד.

אלמנטים טרומיים מחופים ושיטות מתועשות באתר לפי ת"י 2378 חלק 5
בדיקת התאמת האבן לפי ת"י 2378 חלק 1, עובי ומידות האבן, קוטר הרשת, מספר ווי חיבור, קוטר ווי חיבור, המצאות ומידות הזוויתן, השענת האבן על הזוויתן. ובוודאי סוג הנירוסטה. בנוסף, חשוב לבדוק את המישוריות של החיפוי לאחר הביצוע.

קירות מחופים בשיטת הקיר הכפול לפי ת"י 2378 חלק 6
בדיקת התאמת האבן לפי ת"י 2378 חלק 1, עובי ומידות האבן, סוג האביזרים (פחים, ווים, אבזר קיבוע אוחז ונושא עומס), איכות המלט המחבר אופקי את האבנים, מספר העוגנים ופחים.

אילו בדיקות יש לבצע לאבן לחיפוי קיר חוץ לפי תקן 2378 חלק 1?

אין להכתיב למעבדה מה לבדוק וכמה דוגמאות לבדוק.
התקן מכתיב למעבדה מאושרת מה לעשות. כל מה שעלינו לעשות הוא לציין את סוג האבן ומיקום הפרויקט. המעבדה תקבע, אך ורק לפי הדרישות של התקן, אילו בדיקות לבצע.

לדרוש מהמעבדה רק בדיקות "משקל מרחבי, חוזק וספיגות כוללת" אינו מספיק.
אלה נתונים בסיסיים שלא ניתן לפי זה להעריך את איכות האבן. למשל, ביחד עם ספיגות כוללת יש לבצע במקביל בדיקה לספיגות ימית.

בדיקת "התגבשות במלחים" היא בדיקה חשובה שעולה יותר מבדיקות אחרות וזמן הביצוע ארוך יותר (15 מחזורים של ייבוש וטבילה במלח). אבל במקרים מסוימים אין ברירה, חייבים לבצע אותה. למשל כאשר הפרויקט הוא בקרבת ים, וכאשר הספיגות הכוללת והנימית גבוהות.

המלצתי, לגבי אבן לא מוכרת, היא לבצע בדיקה מלאה ראשונה ולאחר מכן בדיקות קבלה לצורך השוואה עם הבדיקות הבסיסיות שהתקבלו בבדיקה הראשונה.

אבן מתפוררת אחרי בדיקת התגבשות במלחים
דוגמא של בדיקה נימית (ג' למ"ר לשעה½)

לאיזו אבן יש ספיגות מים יותר גבוהה? לשיש או לגרניט?

בדרך כלל, לגרניט יש ספיגות נימית גבוהה וספיגות כוללת נמוכה. לעומת זאת, לשיש יש ספיגות נימית נמוכה וספיגות כוללת גבוהה יותר. לכן יש בלבול בספרות. האמריקאים מתייחסים לרוב לספיגות נימית והאירופאים לספיגות כוללת.

האם ניתן לחפות קירות חוץ בכל סוג של אריחי קרמיקה?

לא, בפירוש לא.
מותר להדביק אריחי קרמיקה, לרבות פורצלן, לפי תקן 1555 חלק 1, אך ורק אם ספיגות המים של האריח (של הבסיס שבא במגע עם הדבק – הנקרא ביסק), נמוכה מ- 3%. לפי הסימן, אריחים AIa AIb BIa BIb, אריחים מיוצרים בכבישה – B או אריחים מיוצרים בשיחול – A מתאימים לדרישה זאת.
לעומת זאת, ניתן להדביק כל סוג של לוחות פסיפס כי בכל מקרה הספיגות המקסימלית המותרת על פי התקן 1353 הינה 3%.

מהם היתרונות של קיבוע מכאני של אריחי פורצלן מול הדבקה ישירה של האריח אל התשתית?

  • בידוד תרמי משופר עקב הימצאות של קיר מאוורר, לפחות 2 ס"מ בין האריח והרקע (או הבידוד התרמי).
  • אטימות משופרת מפני מים עקב ניקוז המים לפני שהמים מגיעים לרקע.
  • שיטה יבשה מבוססת על חישובים סטטיים ברורים ובטוחים ולכן הסיכון לניתוק ולנשירה קטן ביותר.

מה ההבדל בין נירוסטה לנירוסטה? איך להבטיח שמה שנרשם על הקופסה נכון?

קודם כל חשוב לדעת שאין שום סימן על הווים עצמם על איזה סוג נירוסטה מדובר. לעומת זאת הסימון קיים בברגים (בראש הבורג מסומן הסוג). ווים מגיעים לרוב בתוך קופסה, ועל הקופסה מסומן איזה סוג של נירוסטה (202 או 304 או 316). ואיך יודעים אם נכון? רק דרך בדיקה.

ביצעתי בעבר בדיקה של אותה קופסה של ווים מסומנים ב-316 והתברר לי אחרי הבדיקות ש-25% היו נירוסטה 304. ואיך יודעים? בבדיקה מחפשים את % האלמנט הכימי מוליבדן (Mo), שמבטיח את עמידות הוו בסביבה הקיימת. אם הוא לא בהרכב, או באחוז קטן מאוד, העמידות בפני קורוזיה בהחלט נמוכה יותר.

שימו לב: לפי תוצאות המוליבדן שצריך להיות קרוב ל 2%, כ- 25% מהתוצאות במדגם לא מתאים לדרישות נירוסטה 316.
שיטה יבשה ( קיר מאוורר) מול הדבקה ישירה
נירוסטה 202 (בצד ימין) כנגד נירוסטה 316 (בצד שמאל) אחרי הוצאה מהחיפוי

ייבוא מסיבי של אריחים ענקיים מדוקקים נפוץ בשוק הישראלי ליישום על קירות פנים, למשל 1.5 מטר רוחב על 3.5 מטר אורך, עובי כ- 5 מ"מ או אפילו פחות מזה. האם יש תקן ליישום אריחים אלה? איך נתייחס אליהם?

אין כרגע תקן אבל מתחילים לעבוד על זה במכון התקנים.
אז מה אפשר לעשות בינתיים? להלן כמה טיפים חלקיים:

  • התשתית חייבת להיות מישורית ללא גלים. אז האפשרויות הן: או לוחות גבס או טיח מיושם בשיטת "מייקים" המאפשר מישוריות מוחלטת.
  • יש לעבוד עם ציוד לייזר, לצורך פילוס של הלוחות אחרת לא נצליח לשמור על המישקים אחידים, אופקית ואנכית.
  • יש להשתמש במרחקים ("ספייסרים") מיוחדים לשמירת הפרש גובה בין אריחים צמודים. ראו תמונה בהמשך.
  • להשתמש בדבק עם זמן חופשי (open time) ארוך מאוד. למרות שלא כתוב בתקן, כמה יצרנים מסמנים אותו כ-(E(E.
  • יש למרוח את הדבק במריחה כפולה: מריחה על התשתית (עם הצד המשונן של המסטרינה/כף בנאי) ומריחה על גב האריח (עם הצד החלק של המסטרינה/כף בנאי).
  • כיוון המריחה עם הצד המשונן יבוצע תמיד לאותו כיוון- או אנכי או אופקי. אין למרוח בסיבובים היות והמטרה כאן היא לאפשר לאוויר לצאת מהדבק. זווית המסטרינה, מומלץ ב-60 מעלות.
  • לצורך הידוק הלוחות אל הדבק יש להשתמש במסטרינה מצופה גומי או פטיש גומי, מכות קלות בשיא הזהירות. כמו כן, ניתן להשתמש בויברטורים מתאימים. לוחות פורצלן ענקיים ומדוקקים הם שבירים ופריכים מאוד לפני היישום.
  • יש לשמור על מישק רגיל ("פוגה") של 3 מ"מ לפחות.

סיכום

ברור שהשאלות הן רק חלק מהשאלות הרבות שנשאלות כל יום והתשובות הן תמיד חלקיות כי אין תחליף לכתוב בתקן. אבל בכל זאת אני מקווה שנעשה קצת סדר במחשבות.