ריצוף - שאלות נפוצות ותשובות
מאת דניאל שניידר - מהנדס אזרחי MSc
ריבוי הכשלים באתרי בנייה, בכל התחומים, הוא תוצאה של כמה סיבות:
חוסר מודעות על קיום תקן או חוק או תקנה; חוסר ידע בתחום; תכנון לקוי; ביצוע לא נכון; חוסר פיקוח;
על מנת לשפר את הידע של כולנו בתחום הריצוף, להלן 10 שאלות נפוצות בענייני ריצוף והתשובות עליהן:
לא. מטרת המישקים היא קודם כל שחרור מאמצים המופעלים על האריחים כתוצאה מהתכווצות של שלד הבטון. זה נכון גם לריצוף וגם לחיפוי קירות. כמו כן, נוכחות המישקים עוזרים לנו להתגבר על אי דיוקים במידות האריחים. חשוב לציין שגם עבודת ריצוף של אריחים מדוייקים ("rectified") מחייבת מישקים רגילים.
לא, מטרת המישקים היא כפי שהוסבר בשאלה הקודמת ומטרת הרובה היא פשוט למלא את המישק. זה לא אומר שלא ניתן לנצל את הרובה גם כחומר איטום.
קודם כל, יש תמיד לבצע את עבודת הריצוף בפרקט (למינציה) לפי ההנחיות של היצרן. הוא בעל הידע והוא בעצם אחראי גם על הנחיות הביצוע. ישנם כמה כללים בסיסיים לגבי עבודה כזאת:
תמיד להשאיר כ-5 מ"מ רווח בין הריצוף לקירות.
יש צורך במישקי התפשטות. המרחק בין המישקים האלה ורוחבם, ייקבע על ידי יצרן הפרקט.
יש ליישם את הפרקט תמיד על תשתית קשיחה כמו מדה, או אריחים קיימים. בשום אופן אין ליישם על שטיח כי הוא חומר רך.
ניתן בתנאים הבאים:
על התשתית הקיימת להיות יציבה, ללא אריחים רופפים ("רוקדים"). אם כן, יש לייצב קודם עם תערובת מתאימה.
יש לוודא שהתשתית נקיה משומנים. לצורך זה, יש להוריד את השומנים עם מסיר שומנים.
יש לנקות היטב את הריצוף מלכלוכים אחרים.
במקרה והתשתית עשויה מאריחי קרמיקה יש לבחור אריחים חדשים במידות שונות מהקיים וזה על מנת למנוע חפיפה בין מישקים.
יש להשתמש בדבק איכותי C2.
מומלץ להעזר במקשרים (פריימר) כדוג' P4 או P82 של ארדקס במריחה על פני האריח הישן על מנת להגדיל את כושר ההידבקות בין אריח ישן (פורצלן) לבין אריח חדש (פורצלן בד"כ), אריחים שמידת ספיגותן נמוכה במיוחד – כ 3% .
אריחי קרמיקה לרבות פורצלן: מינימום 3 מ"מ.
אריחי טראצו: כ-1 מ"מ (כעובי כרטיס ביקור).
אבן טבעית: בגדול אין צורך אבל שיטת עבודה מכתיבה עובי מסוים, מכיוון שמצמידים את האריחים, חותכים עם משור לכ-3 מ"מ ואז סוגרים עם חומר מילוי.
לגבי C2TE: האות C: מסמנת שהדבק על בסיס צמנט.
המספר 2: דבק בעל חוזק הידבקות של 1 מגפ"ס איכותי יותר בתוספת יותר פולימרים מהדבק C1 בעל חוזק של 0.5 מגפ"ס.
האות T: מתייחסת לפוטנציאל של האריח המוצמד לדבק לגלוש מהקיר לאחר שהאריח עבר טלטול ונוצר ביניהם ואקום . בעיקר נכון לקירות ופחות לריצוף.
האות E: מתייחסת לזמן חופשי (open time), שווה ערך לזמן התקשרות של דבק. דבק מסומן ב-E או אפילו
(E(E הוא דבק עם זמן התקשרות ארוך – מתאים לקיץ ולהדבקה של אריחים גדולים במיוחד כמו לוחות 1.5 על 3.5 מטר.
לגבי CG2: האותיות CG: פירוש הוא cement grout – רובה צמנטית.
המספר 2: רובה איכותית יותר עם יותר פולימרים מהרובה CG1.
לגבי S2: דבק בעל עיווי של 5 מ"מ לפחות, בעל גמישות גבוהה יותר מ S1.
נכון שקליבר זה שם של מכשיר מדידה, בדרך כלל של עובי. אבל בתעשיית הקרמיקה, "קליבר" מבטא את התת-סטייה של הסטייה המותרת ברוחב ובאורך של האריח. דוגמא: במידה נומינלית של אריח 30 על 30 ס"מ. תיתכן בסופו של דבר, שאחרי השריפה בתנור, 2 מידות שונות בנוסף ל-30 על 30 ס"מ: 29.9 על 29.9 ס"מ ו- 30.1 על 30.1 ס"מ. לכל מידה נקרא "קליבר" ונסמן אותה על גבי האריזה או באותיות בלועזית A,B,C או במספרים 9,8,7… או W1, W2, W3. ראו דוגמא בתמונה.
לא. נעזרים בלייזר רק לקריאת הסטיות כפי שהוסבר בתשובה הקודמת. האריחים המדויקים, הנקראים בשפת העם "חתוך בלייזר" עוברים השחזת מכאנית לאורך ולרוחב ולא חיתוך במים או בלייזר. אריחים אלו נקראים אריחים מדוייקים ומהוקצעים (rectified).
ממש לא. אלו תכונות שונות לחלוטין.
שחיקה מתרחשת בפן העליון של האריח ושריטה לעומק האריח. במקרה זה ההתייחסות היא לקשיות האריח.
אריחים מזוגגים נבדקים במכשיר הנקרא PEI בעל
5 דרגות שונות, וקשיות נמדדת במכשיר הנקרא MOHS בעל 10 דרגות שונות.
כל האריחים שמסומנים בין R9 – R13 נבדקו וסווגו למצב יבש במכשיר כבש (RAMP).
כל האריחים שמסומנים באותיות A,B,C נבדקו במכשיר כבש (RAMP) במצב רטוב.
מכשיר כבש מיועד אך ורק לבדיקה במעבדה.
דרגה R13 או דרגה C מצביעות על עמידות גבוהה להחלקה.
כל האריחים שסווגו בין P0- P5 נבדקו במכשיר מטוטלת בריטית (British Pendulum). המיועד לבדיקה במעבדה וגם בשטח.
דירוג P5 מצביע על אריח בעל התנגדות להחלקה גבוהה.
