כל מה שצריך לדעת על חיפוי קירות באבן טבעית
השיטה הרטובה
מאת דניאל שניידר - מהנדס אזרחי MSc
האם היצירתיות והמקוריות של הישראלים מתבטאת מעבר לתחום ההיי-טק? בהחלט כן!
האם השיטות החדשות בתחום הבניין מוצלחות כמו אלו מההיי-טק? תלוי, לא תמיד ולא כל כך!
האם השיטה המקורית הישראלית של חיפוי קירות חוץ באבן טבעית בשיטה רטובה (אין דומה לה בעולם) הינה מוצלחת? ממש לא!
כפי שכתבתי בפרקים הקודמים, סידרת התקנים 2378 נולדה בהמשך למפרט 378 משנת 1994. השיטה הראשונה שטופלה בתקינה היא השיטה הרטובה ונסקר כאן את העקרונות כפי שמפורט בחלק 2 של התקן 2378, היתרונות ובעיקר החסרונות של השיטה.
עקרונות
מדובר על מערכת חיפוי מקובעת לקיר הרקע באמצעים מכניים, והרווח בין האבן לקיר הרקע ממולא במלט או בבטון. התקן דן בשתי השיטות העיקריות של קיבוע רטוב:
חיפוי בשיטת ההרכבה וחיפוי בשיטת הבנייה
תקן זה חל על קירות המחופים באבן טבעית, שגובה החיפוי שלהם 120 ס"מ או יותר מעל פני הרצפה או מעל פני הקרקע הסופיים. כאשר גובה החיפוי 120 ס"מ או יותר, תקן זה חל על כל גובה החיפוי, לרבות 120 הס"מ התחתונים.
התקן מציין נקודה חשובה:
להבטחת בטיחות מערכת החיפוי מומלץ כי כבר בשלבי התכנון המוקדמים ימונה אחראי לתכנון ההנדסי של מערכת החיפוי ויקבעו בדיקות לבקרת האיכות.
שיטת ההרכבה
פרטי השיטה ההרכבה
האבנים לחיפוי בשיטת ההרכבה יהיו לוחות אבן נסורה שמידותיהם כלהלן:
שטח מקסימלי: 0.35 מ"ר.
אורך צלע מקסימלי: 800 מ"מ.
עובי נומינלי: 30 מ"מ.
כל לוח יקובע לקיר הרקע במלט, שנמרח מראש על כל שטח הקיר שאליו הלוח יקובע. עובי המלט לא יהיה קטן מ- 30 מ"מ ולא יהיה גדול מ- 60 מ"מ. המלט יימרח על גבי קיר הרקע האטום. לוחות האבן התחתונים בכל קומה יושענו על זוויתן או על תושבת מבטון. לשיפור החיבור של האבן לשכבת המלט, מורחים את גב האבן, ובלוחות אבן המחורצים בגבם. עובי מערכת החיפוי לא יהיה קטן מ- 70 מ"מ.
לאחר הידוק לוח האבן אל המלט ופילוסו, יקובע לוח האבן באמצעות ווים אל הרשת המעוגנת לקיר הרקע והנמצאת בין לוח האבן לבין הקיר.
הצמדת לוחות האבן למלט המרוח על קיר הרקע כל עוד שתי השכבות רטובות נעשית בסמוך למריחת גב האבן בשכבה מקשרת, ונקראת בפי בעלי המקצוע "רטוב על רטוב"
שיטת הבנייה
פרטי שיטת הבנייה
החיפוי בשיטת הבנייה נבנה נדבך אחר נדבך. מידות אבני החיפוי יהיו כלהלן:
עובי נמדד: בכל מקרה העובי הנמדד לא יהיה קטן מ- 40 מ"מ. גובה מקסימלי: 300 מ"מ.
מרחק האבן מקיר הרקע יהיה כ-50 מ"מ, כך שעובי מערכת החיפוי כולה יהיה 90 מ"מ- 100 מ"מ.
לאחר בניית נדבך אחד לאורך כל קיר הרקע, יקובעו אבני הנדבך בווים לרשת ותיעשה יציקת בטון מאחורי האבנים לאורך כל הנדבך.
מותר להשתמש באבן שגובהה גדול יותר מהמפורט לעיל בהתאם לתכנון ההנדסי, בתנאי שיוגדלו עובי האבן ומספר הווים המחברים את האבן, ובתנאי שיינקטו אמצעים להבטחת יציבות האבן. בזמן היציקה האבנים יקובעו לקיר הרקע באמצעות רשת ובאמצעות ווים כמו בשיטת ההרכבה.
מישקים
מישקים רגילים
בין האבנים יתוכננו מישקים בשני הכיוונים (אופקי ואנכי), שרוחבם יאפשר מילוי מושלם של המישק.
הרוחב המתאים למילוי מושלם של המישק הוא 10 מ"מ בקירוב.
ניתן לאשר מישקים צרים יותר בין האבנים בהתאם לתכנון האדריכלי, בתנאי שרוחבם לא יהיה קטן מ- 4 מ"מ בשני הכיוונים. עומק המילוי של מלט הכיחול במישקים יהיה שווה לרוחב המישק כפול 1.5, אולם לא יהיה קטן מ10- מ"מ.
מישקי התפשטות
רוחב מישקי התפשטות יהיה 8 מ"מ לפחות. המרחק בין מישקי התפשטות אופקיים יהיה 3 מ' בקירוב.
המרחק בין מישקי התפשטות אנכיים יהיה 8 מ' לכל היותר.
בין זוויתן לשורת האבנים שמתחתיו יהיה מישק התפשטות אופקי. מישקי התפשטות אנכיים ימוקמו בכל פינה פנימית של חזית הבניין, או במקום שייקבע מראש מבחינה אדריכלית בהתאם למרחקים המפורטים לעיל.
ליקויים נפוצים בשיטה רטובה
חסרונות של השיטה
נדרשת בקרת איכות רציפה וברמה גבוהה מאוד. לא ניתן לוודא אם העבודה בוצעה נכון (מספר ומיקום הווים , מיקום ברגים, מיקום זוויתן, חפיפת הרשתות, וכו').
לא ניתן להבטיח שהווים עשויים מהנירוסטה
המתוכננת, היות והם מגיעים לאתר ללא סימון.
חובת הבדיקה באחריות הקבלן או המפקח.
לרוב הכשלים הינם מערכתיים ולא נקודתיים. ואין דרך להוכיח זאת.
תחזית שלי לשנים הקרובות
לאור המספר הרב של כשלים, לדעתי השיטה הרטובה תתבטל חלק זה של התקן גם כן, ונשאר עם שיטות יותר מתאימות לתרבות הישראלית, כגון שיטות מתועשות!
